שיר השירים

מעדות שהצלחנו ללקט מכלי ראשון, כתיבת הפירוש לשיר השירים בתקופתו האחרונה לחייו, לוותה בהרבה סבל וכאבים גופניים. בעל הסולם היה באותה עת, חלש מאוד, ובניגוד ברור לעצת רופאיו שהזהירוהו שאם ימשיך לכתוב מצבו ימשיך להידרדר, בחר שלא לשעות לבקשתם זו, והמשיך לכתוב בהתאמצות גדולה ביותר, תוך כדי מסירות נפש של ממש.

התיאור שבידינו מצביע על כך, שהוא היה אוחז בידו האחת על מנת לתמוך את ידו האחרת, בעת שהוא היה כותב את חיבוריו באותה העת. תיאור המצמרר הזה, מאמת בפנינו את העובדה עד כמה היה חשוב לבעל הסולם לכתוב ולסיים את פירוש הסולם לזוהר חדש, שחלק זה של 'שיר השירים', הוא חלק משמעותי בו, וזאת אף במחיר הכרוך בסיכון גופו ממש.

בדברים שנשא בעל הסולם בפני תלמידיו, באירוע הנזכר של סיום כתיבת 'פירוש הסולם' בל"ג בעומר במירון, חשף באוזניהם בדיעבד, מדוע היה לו כה חשוב לעמול בכל מחיר, ולהביא לסיומה המלא של יצירתו המונומנטאלית בפירוש הזוהר, באשר להשלמתה ישנה תרומה עצומה בקירוב הגאולה השלמה, והבאת העולם לתיקונו המלא. כי בכך למעשה כמו התגלה מחדש ספר הזוהר לאור עולם.

​

צילום כתב שלפנינו חושף את רגעי הכתיבה עצמה ונבכיה, המחיקות, ההגהות, לצד הנוסחאות השונות הנכתבות ונמחקות עד שניתן לראות איך הוא מגיע אל הנוסחה הסופית והמתוקנת. באיזשהו מהודרת פקסימיליה מרהיבה זו, היא כמעין מסע בזמן אל אותם ימים של פלא, לחודשים ספורים של דמדומים קודם שקיעתה של חמה. אל אותות החיים האחרונות עלי אדמות של גדול המקובלים בדורות האחרונים, רבינו יהודה לייב אשלג – בעל הסולם.